"אתה הולך לעמוד שם, או שאתה הולך להסביר מה קורה כאן? מי האישה הזאת?" קולה של סופיה חתך את הדממה כמו להב, עיניה נעוצות בלוקה, מחכות לתשובה. החדר הרגיש קטן מדי, חנוק מדי בנוכחותה המתמשכת של נטלי, וריח הבושם היקר שלה סמיך באוויר.
לוקה, חלף על פניה ועצר ליד החלון, אפילו לא טרח להסתובב בהתחלה. תנוחתו הייתה רגועה כהרגלו, "נטלי, תוכלי להרשות לנו! קחי חדר כאן, אני אבוא לבקר אותך כשאסיים כאן," אמר לוקה מכו
















