המטוס המה ביציבות כששט בשמיים, אך השקט בין לוקה לסופיה היה רועש יותר מכל צליל שהמנועים יכלו להפיק. היא ישבה נוקשות, זרועותיה שלובות, מבטה נעוץ ברצועת השמיים האינסופית החולפת, המתח ביניהם מתוח כחוט דקיק העומד להיקרע בכל רגע. מולה, לוקה ישב עם המחשב הנייד פתוח, תווי פניו קשוחים, מבט המאפיין אותו כשהוא שקוע בעבודה או במחשבות עמוקות. זה היה צד שיכול לעורר הערצה, אך כעת רק הרחיב את התהום ביניהם. הוויכו