עיניה של סופיה נפקחו באיטיות, והיא שאפה אוויר מלוא ריאותיה, חושיה התמלאו בניחוח המוכר של ביצים מקושקשות, טוסט עם חמאה וקפה, שחדר מפתח חדר השינה. הזוהר החמים של אור הבוקר מילא את החדר, צובע אותו בזהב רך. לרגע קצר ויקר, היא הרשתה לעצמה לשקוע בשלווה, ליבה כמה לפשטות של הכל... להרגשה של אהבה ובטחון. מבטה נפל על לוקה, שעמד בפתח עם מגש ארוחת בוקר בידיו, צופה בה במבט העדין הזה שפעם הרגיש כמו בית. הוא צעד