הטלפון של סופיה רטט על שולחנה, רוטט על פני הזכוכית כמו פעימת לב. היא הציצה למטה וראתה את שמו של לוקה מהבהב, הדופק שלה מואץ בציפייה. זה היה האות שהיא חיכתה לו. היא הגיעה היום למטה של דרייטון טק. "סופ," אמר לוקה בטון נמוך, קולו יציב אך עם ניצוץ של דחיפות. "דנדי השיג מידע נוסף. אני אוסף אותך תוך חמש דקות." "הבנתי," היא ענתה, קולה בקושי הסתיר את הריגוש שהגיע מסוג המשחק המסוכן הזה. אצבעותיה רפפו על המק