סופיה הביטה סביב בחדר בית החולים השקט, השקט סוף סוף מרגיע במקום לחנוק. פניו של לוקה, רגועים ושלווים בשנתו, היו מראה שהיא למדה להוקיר יותר ממה שיכלה להסביר. אחרי סערת הכאוס והסכנה שהם עברו, רק להיות שם הרגיש כמו ניצחון. לראות אותו מתאושש הרגיש כמו הוכחה שהם יכולים סוף סוף לנשום שוב. הם עברו את זה. מוקדם יותר באותו בוקר, מריסה פגשה את סופיה מחוץ לחדרו של לוקה, הנימה הנמרצת הרגילה שלה מרוככת על ידי ח