האוויר במשרדו של לוקה היה טעון, חד כזכוכית שבורה, כשסופיה צעדה הלוך ושוב. הקירות רעדו מההד של המתקפה שלהם על הילטון טק, לחישות, האשמות, כאוס. כל פיסה נפלה בדיוק במקום שסופיה ולוקה מיקמו אותה בקפידה, אבל שאלה אחת ניקרה בה כמו צל כהה שלא הצליחה לנער. "מתי היא תתקוף חזרה?" מלמלה מתחת לשפתיה, תוך שהיא משליכה מבט לעבר לוקה, שישב מולה בקרירות, מבטו חד וערני. "אני בספק אם היא יציבה מספיק כדי לתקוף חזרה,