לוקה יצא מהמכונית השחורה והמבריקה, ומיד קיבל את פניו שאון מחריש אוזניים של מצלמות מהבהבות ועיתונאים צועקים שאלות. ברגע שנעליו נגעו במדרכה, ים של מיקרופונים ופנים להוטות הסתער לעברו ולעבר סופיה. באופן אינסטינקטיבי הוא הידק את אחיזתו בידה, ומשך אותה קרוב יותר. הבהובי האור הבהירים של מצלמות כמעט ולא אפשרו לראות יותר מכמה מטרים קדימה, אבל לוקה שמר על מבטו קבוע קדימה, נחוש בדעתו לעבור את הקרקס הזה בשלו