סופיה בקושי הספיקה להתמקם בכיסאה כשחשה בעוצמת הרגע עוטפת אותה. ג'פרסון עמד בפתח, קפוא, מבטו נעול על לוקה בהבעה שנעה בין הפתעה לאשמה. עיניו התרככו רק כשחצה את החדר, מושך את לוקה העומד לחיבוק שהיה איכשהו גם מתוח וגם רגשי. סופיה צפתה בשני הגברים בתערובת של סקרנות ואי נוחות; היא ציפתה לכעס, אולי אפילו לעימות. אבל אי אפשר היה להכחיש ששנים של סודות משותפים, משקל ההיסטוריה הקבורה, קשרו את שני הגברים האלה