לוקה צעד הלוך ושוב לאורך הסלון כמו חיה כלואה, צעדיו מהירים ולא יציבים על רצפת העץ הקשה. שריריו היו מתוחים, מוחו הומה בתסכול ושאלות ללא מענה. הדממה בחדר נשברה רק על ידי הלולאה החוזרת של אותה הודעה קולית מצמררת שגרמה לעולמם לצאת משליטה בלילה הקודם. שוב ושוב שמעה סופיה את ההודעה, אצבעותיה אוחזות בטלפון כאילו יכלה לחלץ משמעות נסתרת בכוח הרצון בלבד.
"כל הכבוד לך על העמדת פנים של אישה תומכת בטלוויזיה. מ
















