עטה של סופיה ריחף מעל המסמך שלפניה, ריכוזה אבד. ההמהום הרגיל של המשרד רחש סביבה, אך היא לא הצליחה להסיר את קשר חוסר השקט שהתיישב בחזה. היא הציצה בערימת הניירת הממתינה על שולחנה, תזכורות עד כמה יש לה להדביק את הפער מאז שובה. היא נשמה נשימה עמוקה וניסתה למרכז את עצמה. העבודה תמיד הייתה המקלט שלה, מקום שבו היא הרגישה חזקה, מסוגלת ובשליטה. היום, לעומת זאת, הייתה מתח מוזר באוויר, תחושת מבשרת רעות שהיא