המיית מנועי המטוס הייתה מרגיעה, כמעט מספיק כדי להרדים את סופיה בחזרה לשינה. אך מגע רך על כתפה משך אותה מתוך ערפול החלום. קולו של לוקה, נמוך ומחוספס מעצם התעוררותו, חדר דרך שאריות הנמנום שלה.
"קומי, סופ. אנחנו נוחתים בעוד שלושים דקות."
סופ? הוא מעולם לא קרא לה כך קודם. הצליל של זה... כל כך אינטימי, כל כך נינוח, זה גרם לחזה שלה להתכווץ באופן בלתי צפוי. היא מצמצה בעיניה וראתה אותו נשען מעליה, שפתיו מ
















