סופיה נשענה לאחור בכיסאה, עיניה מצטמצמות אל הוורד הבודד שהונח על שולחנה. עלי הכותרת התוססים שלו בלטו כדגל אדום בוהק בתוך ים של ניירת, ומגרים אותה באלגנטיות שלו. פתק היה תחוב מתחת לפרח העדין: "רק תזכורת קטנה. - ל." היא לא יכלה לעצור את החיוך שנמתח על שפתיה. לוקה. כמובן, זה היה לוקה. אחרי הכאוס של הימים האחרונים, החבטה בפניו של מר קווין, הנסיעה הנוחה הביתה, ועסקאות העסקים הממשמשות ובאות, המפנה הפתאו