סופיה עמדה מול המראה הגדולה בסוויטה במלון, מיישרת את שמלתה בפעם השלישית. אצבעותיה רעדו כשסידרה את הבד העדין, לבה פעם בחזה כמו תוף. היום היה היום, שיאו של חודשים של עבודה קשה, לילות ללא שינה ומיקוד בלתי פוסק. ובכל זאת, ככל שהאירוע התקרב, כך קשר של חרדה התהדק בבטנה. "את מוכנה?" קולו של לוקה חתך את הדממה כשנכנס לחדר, נוכחותו הרגועה מייצבת אותה. היא הרימה מבט, פוגשת את עיניו בהשתקפות. הוא כבר היה לבוש