ראשה של סופיה הלם כשהתעוררה, כאב עמום של הכרה פגע בה עוד לפני שהספיקה לפקוח את עיניה. היא חשה מתכת קרה חודרת לפרקי ידיה וקרסוליה, נושכת את עורה כשנאבקה בחבלים שקשרו אותה לכיסא. הערפל המטשטש של הסם שבו השתמשו כדי להרדים אותה התפוגג לאט, והיא הבינה שהסביבה שלה רחוקה מנוחות חדר השינה שלה. קול צחוק רחוק חתך את הדממה, חזק ולועג. היא אילצה את עפעפיה הכבדים להיפתח, מבטה נחת על כמה גברים שישבו בצד השני של