צליל המתכת של דלת הדהד במחסן העמום, והעיר את סופיה בבת אחת. היא שכבה מקופלת על הרצפה הקרה והקשה, כל עצם בגופה כאבה מימים של טיפול גס. פרקי ידיה היו שחוקים, קרסוליה חבולות וגרונה יבש כמו אבק. חבורות וחתכים צבעו את עורה בגוונים כהים של סגול ואדום, תזכורות לכל מכה שספגה. היא בקושי הרגישה כמו עצמה יותר, שכל וגוף קהים מעייפות ופחד. לאט, היא הרימה את ראשה, סוקרת את סביבתה. כלובים... היו כלובים סביבה, כל