לוקה קפוץ את אגרופיו בעודו עומד שם, צופה בגונזלס מחייך בביטחון ששרט את סבלנותו. האיש שידר יהירות שחצנית, כאילו כבר ניצח. המבט המוכר והמחושב הזה על פניו של גונזלס אמר ללוקה בדיוק עם מי יש לו עסק, אדם שמשגשג ממניפולציות, שמאמין שהוא יכול לסובב כל אחד על האצבע שלו, ושלעולם לא מקבל לא כתשובה. גונזלס זז קלות, הטה את ראשו באופן שהציג את ביטחונו העצמי, הבעתו לועגת כשהרים גבה. "מה קרה, לוקה? לא ציפית שאני