ליבה של סופיה דהר כשצעדה אל הלובי הנוצץ של בניין הסניף שחלקו עם תעשיות אלוורז. היא הייתה על קוצים מאז סיום העסקה אתמול, והאינסטינקטים שלה אמרו לה שזה הצעד הנכון למרות הסיכונים שבו. היא ידעה שזה יכול לקדם את החברה, לפרוץ לשווקים חדשים. זה היה נועז, אולי אפילו פזיז, אבל זה בדיוק מה שהמתחרים שלהם לא היו מצפים. היום היה אמור להיות הרגע שלה.
נסיעת המעלית הרגישה נצחית כשהיא אחזה בתיק העור שלה, שואפת עמו
















