לוקה נשען לאחור בכיסאו, משקלו של הכול לוחץ עליו כמו סדן. המשרד שלו, שפעם היה מעוז של שליטה ואסטרטגיה, הרגיש חונק. שולחן המהגוני המלוטש שלפניו היה זרוע בניירות מפוזרים וכוס ויסקי סקוטי שלא נגעה בה. אבל עיניו לא היו נתונות לבלגן, מחשבותיו היו במקום אחר, משחזרות בלולאה את מילותיו המאיימות של סיימון. "לא חשבת שלא אדע על הטיול הקטן שלך לקליפורניה? או שאולי לא הבנת עד כמה אני עוקב אחרי שניכם." המילים חד