ברגע שאנחנו חוזרים לסוויטה שלנו, אני מרגיש שהמתח עדיין עבה באוויר, כבד יותר עכשיו מאשר כשעזבנו את המסעדה. אני לוקח נשימה עמוקה, אבל לפני שאני מספיק לחשוב על להירגע, הקול של סופיה חותך את השקט. "אז, דרקס לא היה משהו הערב?" היא שואלת, חיוך מושך את שפתיה כשהיא נעה לעבר המרפסת. החיוך הזה, בדרך כלל, הוא כמו אור שמש אחרי סערה. אבל עכשיו, כל מה שאני רואה זה את ההתפעלות שלה מגבר שהוא לא אני, זר שהפך את הל