סופיה נשמה נשימה עמוקה כשירדה מהמלון, אוויר הבוקר צרב בעורה. היא כיוונה את משקפי השמש שלה, בתקווה להגן על עצמה מהעולם, ולו לרגע. העיר התוססת בדרך כלל הרגישה זרה ומאיימת, כאילו בכל פינה אורבות עיניים שיפוטיות שממתינות לה. לבה דפק בחוזקה, כבד ממשקל העימות המתקרב. כל מה שרצתה היה לחזור הביתה, להתארגן מחדש ולהתמודד עם ההשלכות בפרטיות. אבל כשדחפה את דלתות הכניסה המסתובבות, לבה צנח. ים של כתבים התאספו כ