אצבעותיה של סופיה נקשו בקצב קבוע על השולחן, מבטה נעוץ בתיק החד והמפליל שהיה מונח לפניה. כל שורה, כל מסמך הכילו פיסות של פאזל מעוות שהפך למציאות שלהם. השם "אדריאנה הילטון" בער על כל עמוד כמו צריבה, וקישר את צרות העסק שלהם ואת הבגידות האישיות לאויבת רבת עוצמה אחת. בצדו השני של החדר, לוקה עמד ליד החלון, לסתו קפוצה כשהוא ממתין לבואם של אביה שלה ושלו. הבית שלהם הרגיש כמו עין הסערה, רגוע באופן מטעה, אך