הבוקר היה דומם, הבית שקט כשסופיה התעוררה. אור השמש הציץ מבעד לוילונות, והטיל זוהר רך על החדר, אך היא לא חשה בחמימותו. הזיכרון מהלילה הקודם נותר, כבד בבלבול ובספק. היא ניסתה להסיר את ההגנות שלה עם לוקה, אך החומות סביב ליבה היו גבוהות, מבוצרות על ידי חיים שלמים של אכזבות. האם היא יכולה להסתכן בהריסתם עבור מישהו שנראה סביר לפגוע בה בדיוק כפי שהוא עשוי לרפא אותה? באנחה, היא דחפה את עצמה מהמיטה. אולי א